גברים במצבי
פר פטרסון
מודן
תוך כדי שיטוט באחת מחנויות סטימצקי (כדי למצוא ספרים של הוצאת ״שתים״ המופלאה...), נתקלתי בספר הזה, הנורווגי הזה, ולמרות ההעדפה המובנית שלי לספרות ישראלית, לקחתי אותו הביתה.
קראתי את ׳יוצאים לגנוב סוסים׳ של פר פטרסון בעבר. גם שם וגם כאן ב׳גברים במצבי׳ יש כאב ויש אובדן, ויכול להיות שהסיבה שאהבתי את שניהם נוגעת יותר לנקודת הזמן שבו קראתי אותם ופחות לתוכן שלהם, אבל רציתי בכל זאת לשתף:
אקדים ואגיד שזה ממש לא ספר קליל לקחת לחופשה. ואני יודעת כי ניסיתי. טעות.
שנית – מה ששבה אותי כאן הוא הפסיכולוגיה. ההתבוננות העצמית הלא-מתפשרת של ארוויד ינסן (הגיבור – סופר, גרוש, אב לשתיים, שחי לבד) בחייו שלו, מבלי להסתיר לא את הטעויות שעשה ולא את המחיר שהוא משלם עליהן. סוג של יושר פנימי ואמיץ שאני מאד מעריכה בחיים האמיתיים. הכתיבה שלו מלאה תיאורים חשופים של הנפש, כתיבה עצובה ואפילו מעיקה - עד שמדי פעם הייתי צריכה לקחת הפסקה של יום יומיים (שלושה) מהקריאה. אבל תמיד חזרתי, כי הגיבור המובס שלו הצליח להעביר אליי במדויק את תחושת הבדידות. זה לא ספר נעים. אבל זה ספר שכדאי לקרוא.