נשארתי בשבילכם
רוחמה אלבג
אפרסמון

ישנה הלימה, בדרך כלל, בין הספרים שאני בוחרת לקרוא ובין מצב הרוח שלי, כמו אצל רבים אחרים. זה לא בהכרח קורה במודע, ופעמים רבות אני נוכחת בזה תוך כדי הקריאה או עם סיומה.
ספרה של אלבג התאים כך בדיוק.
בגב הספר כתוב:
״הנשים שבספר, נקובות האוזניים, שלכל אחת מהן צמד עגילים שקיבלה במתנה, נסחפות לממש את יעודן, להיות עוד חוליה בשרשרת של הולדת ילדים, תקווה וכניעה..... הספד נוגע ללב של הבת על חיים של ויתור והחמצה.....״
הדמויות שבספר חסרות שם. יש כאן ״איש״ ו״אישה״ ו״ילד״ ו״ילדה״ ושמות תואר ותפקידים כמו ״אמא שלי״ ו״אבא שלנו״ ו״גיסים״ ו״האחות הטובה״ וכדומה, אבל אין שמות פרטיים. אולי זו בחירה שנועדה להרחיק את המציאות הקשה מן הכותבת, אולי זהו רצון לשוות לעלילה מראה גנרי, של דור ושל תקופה ותפישת עולם. אבל בכל מקרה הסיפור נקרא כסיפור אישי מאד וכואב מאד.
קראתי והתקשיתי להכריע למי נתון ליבי.
לבת - שנאבקת לדבר עם אמה ושחיה את ילדותה תחת איום האם ״יום אחד לא תראו אותי פה.״
לאשה הצעירה שהיא האם – שהיטב הוסבר לה שהיא ״...צריכה גבר לידך. מישהו שיחזיק אותך.״ והיא מספרת על בעלה שנבחר עבורה ש״מהתחלה ידעתי שהוא לא בשבילי״.
לאם הצעירה שאיבדה את תינוקה והשאירו אותה לבד ״בחדר גדול ולבן,..... ווילונותיו הלבנים מסתירים את החיים האמיתיים. שאין לה חלק בהם.״
לבת שנולדה אחרי האובדן ונעה ונדה בין בית הוריה לבית סביה.
לסבתא – שיש לה ״פנים לא שמחות״, וגם אותה חיתנו מבלי לשאול לדעתה והפקירו בידיו של איש אלים ״במכנסי הפיג׳מה הנצחיים שלו״.
לאיש שהוא הבעל ה״מלגו׳ום״, שתקן על גבול האלימות, בודד ומנותק, חציים של חיי נישואין שכשלו עוד לפני שהחלו.
ליבי היה נתון לכולם. ונכמר עבור כולם.
זה לא ספר למחפשים אסקפיזם, אבל נהניתי מאד לקרוא בו.
משום שיש בו משפחה, וקשרים שלא ניתן לנתק למרות הכל.
ויש בו נשים חזקות, ולא רק נשים כנועות המשלימות עם גורלן המר.
ויש בו חוטים מקשרים בין דורות, שלמרות שהם דנים את נשות המשפחה לשבט ולא לחסד, הרי שיש בהם גם שותפות ושיתוף וחום.
ובעיקר - יש בו חיים. כתיבתה של אלבג מפתה להיכנס אל החיים האלה. אל הנשים האלה. הן חולקות מוסכמות וחוקים ודרישות ומחסור כמעט מוחלט בבחירה אישית, אבל הן שונות זו מזו ולכל אחת מהן יופי משלה והתמודדות משלה.
זכיתי להיכנס אל עולמן.
בעולמנו העכשווי, המאיים לגזול מאיתנו את אותה בחירה אישית שמדובר בה – זוהי זכות חשובה מאין כמוה.
מומלץ.